המחקר המלא פורסם במסגרת המרכז להעצמת האזרח
מחקר זה עוסק בבדיקת הייצוג של קבוצות אוכלוסייה בכנסת, כביטוי לעוצמתה של כל קבוצה ביחס לקבוצות אוכלוסייה אחרות לאורך השנים. תוצאות המחקר יאפשרו לבחון את המידה בה הכנסת אכן מייצגת (או לא מייצגת) את החברה הישראלית שבחרה בה.
השערה אפריורית יכולה להיות שכל קבוצה תהיה מיוצגת לפי משקלה באוכלוסיה, בהנחה שכל חברי הקבוצה יצביעו עבור נציגיהם. אולם, ברור וידוע שמצב אוטופי זה אינו מתקיים. לפיכך, השערה סבירה יותר מייחסת את מידת הייצוג למעמדה של הקבוצה בהיררכיה החברתית המקנה לה יתרונות בפוליטיקה כמו בשאר תחומי החיים.
הסכנה במצב מסוג זה הינה היווצרות תהליך קיברנטי הבונה "מעגל של החלשה" בו החזקים מתחזקים והחלשים מוחלשים. בדרך כלל נדרשת התערבות חיצונית לעצירת התהליך והיפוך המגמה. אולם, הממשל עליו מוטלת המשימה, נשלט בדרך כלל על ידי הקבוצות החזקות שאינן חפצות להעצים את הקבוצות החלשות ובכך להתפרק מעוצמתן.
הממצאים הראו שקבוצות האוכלוסייה בישראל אינן מיוצגות בכנסת באופן פרופורציונאלי לגודלן באוכלוסיה. התמהיל של ייצוג קבוצות אוכלוסייה בכנסת הינו דינמי וקשור לעוצמתה היחסי של כל קבוצה ביחס לקבוצות אחרות בכל תקופה. הכנסת החלה את דרכה כגוף בעל הומוגניות גבוהה עם דומיננטיות ברורה של נציגי הממסד האשכנזי, וייצוג חסר בולט לערבים, למזרחים ולחרדים כקבוצות מיעוט, ולנשים כמגדר שהודר (ועדיין מודר) מן הפוליטיקה.
השיפור המשמעותי ביותר חל ברמת הייצוג של קבוצת המזרחים, שהפכו מקבוצה נשלטת לקבוצה בעלת נוכחות משמעותית בפוליטיקה הישראלית. האשכנזים נותרו רוב השנים בעלי ייצוג יתר, אך לעומת דומיננטיות מוחלטת בשנים הראשונות, איבדו האשכנזים מעמד זה עם במשך הזמן, ורק בכנסות האחרונות נבלמה הירידה בכוחם של האשכנזים בעקבות כניסת עולים מברית המועצות לשעבר לכנסת. כניסתם של העולים מברית המועצות, משקלם ונוכחותם בכנסת ובפוליטיקה הישראלית מעידים על עוצמה שאיפשרה להם התערות מהירה בכל תחומי החיים.
האוכלוסייה הערבית ממשיכה לסבול מייצוג חסר והדרה מכל תחומי החיים.
ייצוג החסר הבולט ביותר הינו על בסיס מגדרי: הנשים שמשקלן באוכלוסיה 51%, הכפילו את משקלן בשנים האחרונות אך עדיין מהוות רק 20% מחברי הכנסת.
החרדים נהנים בכנסות האחרונות מייצוג יתר המגדיל את כוחם כ"קבוצת וטו" אשר בכוחה להקים או להפיל קואליציות. סיבה עיקרית לייצוג היתר של האוכלוסייה החרדית היא שמפלגת ש"ס שנציגיה חרדים, זוכה בבחירות לקולות רבים של תומכים שאינם חרדים ומצביעים על רקע חברתי.
לאורך כל התקופה שנחקרה, ניכר כי חוסר הייצוג של אוכלוסיות חלשות הינו חלק ממעגל החלשה אשר בו הקבוצות החלשות, בהיעדר כלים ועוצמה אינן מצליחות להיכנס אל מרכזי הכוח ולזכות בייצוג. בהיעדר ייצוג הן נותרות מקופחות בהקצאת המשאבים הלאומיים הדרושים לפיתוח וכך הפערים ממשיכים לגדול.
מחקר זה עוסק בבדיקת הייצוג של קבוצות אוכלוסייה בכנסת, כביטוי לעוצמתה של כל קבוצה ביחס לקבוצות אוכלוסייה אחרות לאורך השנים. תוצאות המחקר יאפשרו לבחון את המידה בה הכנסת אכן מייצגת (או לא מייצגת) את החברה הישראלית שבחרה בה.
השערה אפריורית יכולה להיות שכל קבוצה תהיה מיוצגת לפי משקלה באוכלוסיה, בהנחה שכל חברי הקבוצה יצביעו עבור נציגיהם. אולם, ברור וידוע שמצב אוטופי זה אינו מתקיים. לפיכך, השערה סבירה יותר מייחסת את מידת הייצוג למעמדה של הקבוצה בהיררכיה החברתית המקנה לה יתרונות בפוליטיקה כמו בשאר תחומי החיים.
הסכנה במצב מסוג זה הינה היווצרות תהליך קיברנטי הבונה "מעגל של החלשה" בו החזקים מתחזקים והחלשים מוחלשים. בדרך כלל נדרשת התערבות חיצונית לעצירת התהליך והיפוך המגמה. אולם, הממשל עליו מוטלת המשימה, נשלט בדרך כלל על ידי הקבוצות החזקות שאינן חפצות להעצים את הקבוצות החלשות ובכך להתפרק מעוצמתן.
הממצאים הראו שקבוצות האוכלוסייה בישראל אינן מיוצגות בכנסת באופן פרופורציונאלי לגודלן באוכלוסיה. התמהיל של ייצוג קבוצות אוכלוסייה בכנסת הינו דינמי וקשור לעוצמתה היחסי של כל קבוצה ביחס לקבוצות אחרות בכל תקופה. הכנסת החלה את דרכה כגוף בעל הומוגניות גבוהה עם דומיננטיות ברורה של נציגי הממסד האשכנזי, וייצוג חסר בולט לערבים, למזרחים ולחרדים כקבוצות מיעוט, ולנשים כמגדר שהודר (ועדיין מודר) מן הפוליטיקה.
השיפור המשמעותי ביותר חל ברמת הייצוג של קבוצת המזרחים, שהפכו מקבוצה נשלטת לקבוצה בעלת נוכחות משמעותית בפוליטיקה הישראלית. האשכנזים נותרו רוב השנים בעלי ייצוג יתר, אך לעומת דומיננטיות מוחלטת בשנים הראשונות, איבדו האשכנזים מעמד זה עם במשך הזמן, ורק בכנסות האחרונות נבלמה הירידה בכוחם של האשכנזים בעקבות כניסת עולים מברית המועצות לשעבר לכנסת. כניסתם של העולים מברית המועצות, משקלם ונוכחותם בכנסת ובפוליטיקה הישראלית מעידים על עוצמה שאיפשרה להם התערות מהירה בכל תחומי החיים.
האוכלוסייה הערבית ממשיכה לסבול מייצוג חסר והדרה מכל תחומי החיים.
ייצוג החסר הבולט ביותר הינו על בסיס מגדרי: הנשים שמשקלן באוכלוסיה 51%, הכפילו את משקלן בשנים האחרונות אך עדיין מהוות רק 20% מחברי הכנסת.
החרדים נהנים בכנסות האחרונות מייצוג יתר המגדיל את כוחם כ"קבוצת וטו" אשר בכוחה להקים או להפיל קואליציות. סיבה עיקרית לייצוג היתר של האוכלוסייה החרדית היא שמפלגת ש"ס שנציגיה חרדים, זוכה בבחירות לקולות רבים של תומכים שאינם חרדים ומצביעים על רקע חברתי.
לאורך כל התקופה שנחקרה, ניכר כי חוסר הייצוג של אוכלוסיות חלשות הינו חלק ממעגל החלשה אשר בו הקבוצות החלשות, בהיעדר כלים ועוצמה אינן מצליחות להיכנס אל מרכזי הכוח ולזכות בייצוג. בהיעדר ייצוג הן נותרות מקופחות בהקצאת המשאבים הלאומיים הדרושים לפיתוח וכך הפערים ממשיכים לגדול.
שיווק המכשיר למניעת הזעה בכפות הידיים והרגליים https://www.nosweat.co.il/
הטיפול היעיל להפסקת זיעה בידיים וברגליים ללא כאבים וללא תופעות לוואי.
הטיפול היעיל להפסקת זיעה בידיים וברגליים ללא כאבים וללא תופעות לוואי.
